לפני חודשיים הגעתי לבית עם סיטואציה עדינה ומורכבת: חיבור בין כלבה צעירה ומתוקה לבין חתולה מבוגרת שמעולם לא חלקה טריטוריה עם כלב. בני הבית מגדלים כלב בפעם הראשונה. הם מעולם לא התנסו בחיבור בין כלב לחתול, ומטבע הדברים, כשיש שתי חיות עם שפות גוף שונות לחלוטין באותו חלל, העניינים הסתבכו די מהר, וחשוב להדגיש: ממש
בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים עושים שינוי תזונתי,מפחיתים את המעובד ומשקיעים יותר במזון טרי. אנחנו מדברים על זה עם חברים, עם הילדים, עם עצמנו.על חיבור לגוף, לבריאות, למה שאנחנו מכניסים פנימה. אפילו ה-FDA הוציא מספר אזהרות בנושא של מזון מעובד. באירופה יש מדינות שאוסרות על שימוש במרכיבי צבע מלאכותי במזון עד לרמה, שמוצרי קורנפלקס שנמכרים
תקופה ארוכה שאני רוצה לארח לוחם עוקץ ולשמוע על השירות שלו, בעיקר בגלל חלום אישי שתמיד היה לי, חלום שאולי עוד אגשים ברמה מסוימת עם ציון. בעיניי, לוחמי עוקץ מגשימים את החלום הזה ברמה הכי גבוהה שיש. החלום הוא שיהיה לצידי כלב ושנהפוך יחד לצוות. כלב שעושה איתי עבודה משותפת ומשמעותית, כמו איתור נעדרים או
קראו לי לטפל בריאקטיביות של הופי לכלבים בטיולים ובסוף היינו צריכים להשקיע שליש מהשיעור בנביחות של הופי עליי. עכשיו, הופי בכלל לא נובח על אנשים שנכנסים לבית שלו, הוא אוהב אנשים ושמח לקראתם. כן יכול לנבוח מהתרגשות אבל לא מפחד. אבל ממני? – הופי ממש פחד! נבהל! הוא נתן סניף אחד של המכנסיים שלי עם
אף מאלף לא רוצה לדבר איתכם על "שלב הג'יפה" כאשר מתחילים לטפל בבעיה התנהגותית קשה או מורכבת. רובם לא ידברו על שלב הג'יפה כדי לא להבהיל אתכם. חלק גדול מהם לא מסוגל להתמודד עם "שלב הג'יפה" בעצמם אז הם מהר מאוד פונים לאביזרים מדכאים ואלימים כדי לספק לכם, ולעצמם, הקלה מהירה ותוצאה מהירה (על חשבון
לפני 3 שבועות פגשתי כלב יפיפה ומהמם, אחד היפים שראיתי, שהתפרצה אצלו חרדה בחודשים האחרונים. המילה "התפרצה" אינה מדוייקת אבל כך זה הרגיש לזוג שמגדל אותו. לא מדובר על מקרה שהכלב לא אולף או טופל או שהזניחו את הגידול שלו, בדיוק להיפך, מדובר על כלב שהייתה השקעה גבוהה מאוד באילוף והחינוך שלו. ולמרות זאת, החרדה