בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים עושים שינוי תזונתי,מפחיתים את המעובד ומשקיעים יותר במזון טרי.
אנחנו מדברים על זה עם חברים, עם הילדים, עם עצמנו.
על חיבור לגוף, לבריאות, למה שאנחנו מכניסים פנימה.
אפילו ה-FDA הוציא מספר אזהרות בנושא של מזון מעובד.
באירופה יש מדינות שאוסרות על שימוש במרכיבי צבע מלאכותי במזון עד לרמה, שמוצרי קורנפלקס שנמכרים בארה"ב ללא בעיה אסורים למכירה באירופה וחייבים לעבור שינוי במרכיבים כדי לקבל אישור.
קערת Fruitloops למישהו? – אחד המוצרים שנאסרו לצריכה באירופה אם הוא מכיל צבעי מאכל.
ואז…
כשזה מגיע לכלבים שלנו אנחנו עושים משהו הפוך לגמרי.
לבני אדם אומרים:
“אוכל מתועש זה בעייתי, מלא חומרים מסרטנים, רחוק מהטבע".
לבעלי כלבים אומרים:
“לכלבים מזון תעשייתי זה הדבר הכי נכון. הכי מאוזן. הכי בטוח. הכי בריא (?).”
וזו סתירה שראוי להתעכב עליה.
לא כי כל מזון תעשייתי הוא “רע”.
ולא כי כל האכלה טבעית היא מושלמת.
אלא כי ההיגיון הבסיסי נעלם מהשיחה ויש מסע הפחדה נוראי משני צידי המתרס.
ההיגיון הבסיסי הזה חוזר לשיח על תזונה לאנשים אבל לא קיים כמעט בתזונה לחיות מחמד.
אז למה מזון תעשייתי הפך לברירת מחדל?
לא בגלל שהוא בהכרח הכי טוב.
אלא בגלל שהוא:
נוח לשימוש.
נשמר להמון זמן (חומרים משמרים כבדים מאוד).
קל לשיווק (לא סתם האריזות כ"כ מפתות).
קל לרגולציה (לעומת בשר טרי).
- ואכן כיום, בטוח מאוד לשימוש מבחינת מחלות ואיזון תזונתי.
יש תקנים, יש טבלאות, יש מספרים ויש חברות שמגלגלות מליארדים בזכות המזון הזה.
אבל תקן ≠ איכות.
וחוקי ≠ אידיאלי.
כמו אצל בני אדם —
גם כאן “מאוזן תזונתית” לא תמיד אומר “בריא לאורך זמן”.
וכאן חשוב להבין משהו בסיסי:
אין היום שקיפות מלאה על איכות חומרי הגלם במזון תעשייתי לכלבים.
התווית על השק לא מספרת:
מאיפה הגיע הבשר? – המתות, מוות טבעי, שחיטה?
מה עבר עליו עד שהגיע למפעל? – כמה זמן היה בחוץ ולא בקירור עד לשימוש?
באיזה רמת איכות המזון? – לצריכת בני אדם? – לחיות מחמד? – לחיות משק? – מוגדר כ"זבל"?
- כמה תרופות קיבל בעל החיים לפני שנכנס למזון?
ולכן גם אי אפשר לבנות מחקר נקי שמוכיח נזק ישיר.
לא כי אין בעיה, אלא כי אי אפשר לעשות מחקר השוואתי כאשר לא יודעים מהי איכות המרכיבים ומה עבר עליהם עד שהפכו ל"מזון".
וזה לב העניין.
חברות מזון יבש רבות לא כותבות על השק את איכות החומרים שהן משתמשות וגורמות לנו, הצרכנים, להאמין להן בצורה עיוורת, שהן מכניסות מרכיבים באיכות גבוהה, כאשר בפועל, אין חוק שאוסר עליהן להכניס מזון שמוגדר כ"זבל" לפי ה-FDA.
מה זה בעצם “מזון שמוגדר כזבל”?
המילה “זבל” נשמעת קיצונית, אבל בהקשר של תעשיית המזון היא סה"כ הגדרה חוקית.
בחקיקה האמריקאית (שמשפיעה גם על שוק המזון העולמי לבעלי-חיים),
יש חלוקה ברורה בין מזון ראוי למאכל אדם לבין חומרי גלם שאינם מיועדים למאכל אדם.
אותם חומרים שאינם מיועדים לאדם כוללים בין היתר:
שאריות תעשייתיות.
פסולת ממפעלי מזון.
חומרי גלם מן החי שלא עברו או לא עומדים בתנאי פיקוח של מזון מיועד לאדם.
ובמסמכים חוקיים הם מוגדרים כ־garbage.
חשוב להדגיש:
זה לא אומר שכל חומר שמוגדר "זבל" הוא מסוכן.
אבל זה כן אומר שהוא לא נחשב ראוי למאכל אדם ולכן האיכות שלו נמוכה מאוד.
עבורי, המידע הזה מחדד עד כמה שאני צריך לבדוק אילו מרכיבים יש באוכל שאני קונה לכלבים שלי ולא להקשיב לכל המלצה של מוכר בחנות חיות (שאין לו הכשרה בכלל בתזונה).
המטרה שלי אינה לשכנע שכולם חייבים לעבור להאכלה טבעית מלאה.
המטרה היא לשאול שאלה פשוטה:
אם אנחנו כבר מבינים שאוכל אמיתי חשוב לנו —
למה שלא נחשוב כך גם על הכלבים שלנו?
אבל כאן נכנסת סתירה מאוד גדולה, כי הרבה מכם שמעתם, שאוכל של "בני אדם" אינו בריא לכלבים ואולי אפילו שמעתם שהוא מסוכן להם.
נתחיל מזה, שאין אוכל "לבני אדם", יש אוכל. נקודה.
לכלבים אסור לאכול ענבים (וצימוקים), קקאו, בצל, קפה, גלעיני פירות וירקות מסויימים ו…זהו (כן, מותר להם שום).
מה שעובר להם טוב את הבטן מעבר למזונות הנ"ל אפשר לתת במידה שנכונה להם.
מה אני אומר לכם כאן,
זה בסדר לתת לכלבים שלכם מזון טרי וטבעי ואפילו מומלץ ונחוץ כדי להאריך את חייהם ולשפר את האיכות שלהם.
הגיע הזמן להפסיק לפחד מהעשרת המזון של הכלבים שלנו.
אם אתם רוצים רעיונות איך להעשיר את המזון היבש (וגם הטבעי) אתם מוזמנים לפרק הזה (לחצו על הכותרת):
פרק 159 | טיפים להעשרת המזון היבש
ואם אתם רוצים לדעת למה חשוב להוסיף לכלבים שלכם מזון טרי לאוכל תקשיבו לפרק הזה:
פרק 188 | על הקשר שבין מערכת העיכול לבעיות התנהגות (עםד"ר מיה ברק).
לחיי הכלבים שלכם,
גיא תיכון.
