הם התקשרו אליי ואמרו לי שהם אובדי עיצות וחסרי אונים מול הגורה, היא לא מפסיקה לנשוך אותם חזק ולא משנה מה הם עושים היא לא מפסיקה. המאלפת שמלווה אותם אומרת להם להמשיך לתקן אותה יותר חזק אם צריך אבל כלום לא עוזר. "אנחנו לא מצליחים ללכת בבית בלי לקבל ביסים עם דם, והיא לא עושה
מהי אסרטיביות בעיניך? איפה עובר הגבול בעיניך שבין אסרטיביות לאגרסיביות? שנים בילבלתי בין אסרטיביות לאגריסיביות ובכלל לא הבנתי איך להיות אסרטיבי. לא בטוח שאני מצליח גם היום להיות אסרטיבי ויוצא ממני צד אגרסיבי, כי זה מאוד קשה להיות אסרטיבי אם לא לימדו אותנו להיות כאלה כילדים. את רובינו, במיוחד ילדי שנות ה-80-90 ומטה, לימדו להיות
כולכם הייתם בגינת כלבים, כאשר רגע אחד הכלבים משחקים — ורגע אחרי פורץ ריב מטורף שאף אחד לא חזה מראש. כולם ראו כלבים רצים, מכשכשים בזנב, נובחים בהתלהבות, קופצים אחד על השני, כולם חשבו שהם משחקים. ואף אחד לא שם לב ששני כלבים ספציפיים נכנסו לעוררות גבוהה מדי.שאומנם הם התחילו ממשחק, אבל עם הזמן —
יש ימים שהכלב פתאום משתגע בטיולים. אם זה קורה לך, אני ממליץ לשמור את המייל הזה לימים קשים. וזה קורה המון פעמים אחרי תקופה טובה, שהטיולים עוברים בטוב, הוא מצליח להתעלם מכלבים או אנשים ואתם ממש גאים בו, בעצמיכם ומספרים לכולם איזה שינוי הכלב עבר, ואז מגיע יום סיוט, שוב פעם. ואתם ישר לוקחים את
לפני שלוש שנים החלטתי שאני משנה את האופן שבו אני מלווה בעלי כלבים לטיפול בבעיות התנהגות מורכבות. רציתי לתת הרבה יותר ערך, תוכן וידע ממה שנהוג להעביר במספר שיעורים בודדים. הרגשתי שליווי דרך שיעורים בלבד זה לא מספיק טוב ואני רוצה תהליך ליווי יותר איכותי. זה נכון שאפשר להגיע לתוצאות יפות ב-5/6 שיעורים ממוקדים לבעיה
"את חייבת לבדוק באבחון שאין סימנים לתוקפנות עתידית", ביקשתי מגלית, המאלפת בצוות שלי, לקראת איבחון שלה עם גור שמראה סימני חשדנות לאנשים כבר בגיל 6 חודשים. ואז חשבתי שזה יהיה יופי של נושא לכתוב עליו, מאחר ורוב בעלי הכלבים לא מעריכים נכון את רמת החרדה של הגורים שלהם או את רמת החשדנות לזרים ואיך הן