"אני חייב להודות, שבזמן האחרון אני מונע ממנה אהבה ממני ואני מרגיש שזה עוזר", הוא אמר לי בסוף השיעור וגרם לי לפתוח עיניים גדולות. "איך אתה רואה שזה עוזר? – הרי היא עדיין מתפרצת ברחוב על כלבים", שאלתי מתוך סקרנות אמיתית. אני יודע מאיפה המחשבה הזו מגיעה, במיוחד אצל גברים, במיוחד ילדי שנות ה-80 ומטה.
אני לא מקנא בבעלי כלבים היום, כל יום צץ מאלף חדש ברשת ואין לדעת אם הוא עבר הסמכה והכשרה, ואם כן, איזו ואם הוא טורח להתפתח כמאלף ומעדכן את הידע שלו.אתם גם לא חייבים לסמוך עליי, זה בסדר. זו אחת הסיבות שמיתוסים נוראיים עדיין ממשיכים להתקיים ופוגעים בקשר עם הכלב ובעיקר בהנאה שלכם ממנו ואיתו.
התרגשות או עוררות? שני מצבים שנראים דומים – אבל הם עולם אחר בכל מה שקשור להתנהגות של הכלב שלך. רוב בעלי הכלבים יודעים לזהות כשהכלב שלהם "מתרגש", אבל הרבה פעמים מתבלבלים בין שני מצבים שנראים דומים מבחוץ – התרגשות ו־עוררות פיזיולוגית. וזה הבדל קריטי. כי התגובה שלנו לכל אחד מהם צריכה להיות אחרת לגמרי. אז
רגישות למגע אפשר לזהות בגיל מוקדם מאוד לרוב, אבל צריך עין מקצועית ומאוד מנוסה כדי לאתר את הרגישות וגם אז, חשוב לאבחן את מידת הרגישות. יכולה להיות רגישות קלה, שקל לעבודה עליה ולשפר ויכולה להיות רגישות גבוהה שיהיה מאוד קשה לשפר משמעותית ורק אדם עם מיומנות גבוהה מאוד יצליח. מהי רגישות למגע אולי אתם שואלים?
חצר באמת יכולה להיות אחלה תוספת לחיים של כלב אבל אם נשתמש בה בצורה לא אחראית היא גם תהיה אחד הגורמים העיקריים לבעיות התנהגות ואף תחמיר בעיות קיימות. (כל מה שכתוב כאן תופס גם למרפסות בבנייני דירות). לא מזמן פגשתי גורה בת 5 חודשים, עם יצר ציד מאוד פעיל, שהייתה יוצאת לחצר המון. הבית נמצא
ברגע שהורדנו מהכלב את הרצועה הוא סוף סוף הרשה לעצמו לנוח, להירגע ולהרגיש בטוח. ויש לכך סיבה חשובה מאוד, ולכן אני כותב עליה. אם יש לך כלב ריאקטיבי, רגיש, חרדתי, תוקפן שמתקשה במצבי לחץ ומפגשים צפופים (ברחוב, עם אורחים) חשוב מאוד להקדיש 3 דקות לקרוא. ביום שני האחרון פגשתי כלב חדש לאבחון, הבעיה המרכזית –