רגישות למגע אפשר לזהות בגיל מוקדם מאוד לרוב, אבל צריך עין מקצועית ומאוד מנוסה כדי לאתר את הרגישות וגם אז, חשוב לאבחן את מידת הרגישות. יכולה להיות רגישות קלה, שקל לעבודה עליה ולשפר ויכולה להיות רגישות גבוהה שיהיה מאוד קשה לשפר משמעותית ורק אדם עם מיומנות גבוהה מאוד יצליח. מהי רגישות למגע אולי אתם שואלים?
חצר באמת יכולה להיות אחלה תוספת לחיים של כלב אבל אם נשתמש בה בצורה לא אחראית היא גם תהיה אחד הגורמים העיקריים לבעיות התנהגות ואף תחמיר בעיות קיימות. (כל מה שכתוב כאן תופס גם למרפסות בבנייני דירות). לא מזמן פגשתי גורה בת 5 חודשים, עם יצר ציד מאוד פעיל, שהייתה יוצאת לחצר המון. הבית נמצא
ברגע שהורדנו מהכלב את הרצועה הוא סוף סוף הרשה לעצמו לנוח, להירגע ולהרגיש בטוח. ויש לכך סיבה חשובה מאוד, ולכן אני כותב עליה. אם יש לך כלב ריאקטיבי, רגיש, חרדתי, תוקפן שמתקשה במצבי לחץ ומפגשים צפופים (ברחוב, עם אורחים) חשוב מאוד להקדיש 3 דקות לקרוא. ביום שני האחרון פגשתי כלב חדש לאבחון, הבעיה המרכזית –
אחד הקשיים הכי גדולים שלנו בעלי הכלבים בעידן הזה בגידול כלבים הוא פריקת אנרגיה. רוב בעיות ההתנהגות היו נעלמות או מופחתות משמעותית אם היינו מבלים עם הכלבים שלנו יותר זמן בפעילות פיזית ומנטלית. אבל אנחנו בעבודה המון, עם הילדים, עם החיים שלנו ולכן אנחנו צריכים פתרונות יותר אפקטיביים לפריקת אנרגיה מהירה. אלו הדרכים העיקריות שאני
לפני מספר שנים התחילו חוקרים לשאול שאלה האם כלבים יכולים להיות פסימיים או אופטימיים כמו בני אדם? — לא כדימוי אלא במובן אמיתי, הרי מחקרים על כלבים מראים שיש הבדלים גדולים ביניהם באיך הם רואים את העולם וזה כמובן משפיע על ההתנהגות שלהם. לא צריך מחקר בשביל לראות את זה כל יום. כלב אחד מגיב
כמעט כל הלקוחות שאני מגיע אליהם שומעים ממני בפעם הראשונה את המילה הזו – "מרקר" (Marker). ולא, זה לא העיתון… הרבה מכם יכירו את המרקר בשם השני שלו – "הקליקר".הקופסא הקטנה שעושה קליק. אבל המרקר הוא הרבה יותר מהקליק הזה, יש לו משמעויות עצומות בתקשורת מול הכלב בשלבי למידה ראשוניים וכאשר רוצים לטפל בבעיות התנהגות.