קראו לי לטפל בריאקטיביות של הופי לכלבים בטיולים ובסוף היינו צריכים להשקיע שליש מהשיעור בנביחות של הופי עליי.
עכשיו, הופי בכלל לא נובח על אנשים שנכנסים לבית שלו, הוא אוהב אנשים ושמח לקראתם. כן יכול לנבוח מהתרגשות אבל לא מפחד.
אבל ממני? – הופי ממש פחד! נבהל!
הוא נתן סניף אחד של המכנסיים שלי עם האף ומיד הכניס זנב בין הרגליים, ברח אחורה ונצמד לשולחן בחרדה.
המשפחה הייתה ממש מופתעת מהתגובה.
כל התקרבות שלי לעבר הסלון גרמו לו לחזור לנבוח בקולי קולות.
וכל הזמן הזה אני שואל את עצמי, "מה הולך פה? מה נסגר עם הכלב? זה לא עלה בשיחת טלפון".
זנב בין הרגליים, אישונים מורחבים, אוזניים אחורה – שפת גוף של פאניקה מוחלטת ממה שעומד לבוא.
ואז…
האבא זרק בנונשלנטיות משפט שהסביר הכל –
"זה בגלל המאלף הקודם שהיה פה, הוא היה אגרסיבי להופי".
אני: "מה כבר המאלף עשה לו שהוא ככה רועד?"
בשלב הזה, הופי הלך לשבת ליד השולחן מטבח מעצמו ורעד מפחד.
האבא: "הוא השתמש בהמון תיקונים בבית וגרר את הופי ותיקן אותו כשהוא לא הקשיב. באותו יום בערב, אני יצאתי איתו לטייל והמשכתי לתקן אותו לפי ההנחיות של המאלף ובבית, אחרי הטיול, היה לו התקף פירכוסים".
אני: "סליחה, מה היה לו??"
האבא: "הוא התחיל לפרכס כזה בבית, לאיזה דקה".
אני: "היו לו פירכוסים לפני השיעור או מאז?"
האבא: "לא, פעם אחת ויחידה".
אני זוכר שישבתי שם בסלון בהלם.
כמה אגרסיבי היה צריך להיות המאלף בשביל לגרום להופי לכזה סטרס פסיכי שהוא עבר התקף אפילפטי??
דבר ראשון, הסברתי למשפחה שמה שהם מתארים זו התעללות בכלב מצד המאלף ושיעשו עם המידע מה שהם רוצים.
אני מכיר את המאלף, הוא מאוד ותיק בת"א, אחד האלימים ומצהיר בגלוי, שהוא לא מאמין בחיזוקים. הכל אצלו בכוח, באלימות ולחץ.
ואם הכלב לא עומד בזה? – בעיה של הכלב. אין אחריות.
דבר שני, הסברתי למשפחה שהתגובה של הופי נקראת "התניית מאלף".
הופי זיהה אותי כמאלף (כן, הם יודעים לזהות) ומיד הניח שאני עומד להתנהג אליו כמו המאלף הקודם.
למרות זאת, עם סבלנות, חטיפים והמון שקט נפשי הצלחנו להרגיע אותו אחרי 10 דקות שהוא היה בפאניקה מוחלטת מהנוכחות שלי,
אבל זה מאוד פגע ביכולת שלי להדריך בשיעור.
הופי לא הסכים שאני אחזיק את הרצועה בטיול, וכאשר ניסיתי, הוא נצמד לאבא וממש ביקש ממנו, התחנן, שייקח את הרצועה חזרה (זיכון כואב מהתיקונים).
ובכל פעם שהתקרבתי לאבא כדי להסביר משהו בשיעור זה גרם להופי להיות יותר לחוץ ולהתפרץ ממש חזק על כלבים ממרחק ממש גדול.
גם ככה הוא מאוד לחוץ ומפחד מכלבים (חוסר חשיפה וניהול לא נכון בטיולים) אז הנוכחות שלי הוסיפה עוד סטרס.
וזה רק קצה המזלג, כי "התניית מאלף" יכולה לשבש תהליך אילוף לחלוטין.
בטח חלקיכם חוויתם את התופעה, שבשיעור הכלב מתנהג ממש יפה, ממושמע, לא מתפרץ וטטל'ה, אבל מחוץ לשיעורים הוא הרבה יותר ריאקטיבי.
למה זה קורה? – בטח כבר הבנתם.
הכלב יודע, שבנוכחות המאלף, יהיו יותר תיקונים, לרוב יותר חזקים וכדי להימנע מהם הוא חייב להתנהג בצורה מאוד מסויימת.
ככה יוצא, שהכלב צובר המון סטרס מהשיעור ובקלות יכול להוציא אותו בטיולים איתכם.
מה גם, שרוב האנשים שמגיעים אלינו מספרים, שהם פשוט לא היו מסוגלים לבצע את ההנחיות של המאלף, כי הן כללו המון תיקונים וזה הרגיש להם אכזרי מידיי לכלב.
אז הכלב למד, שאם יש מאלף נוכח, צריך להיזהר.
אם אין מאלף, יותר בטוח להתפרץ.
שני המצבים לא טובים ויובילו להחמרת בעיית התנהגות!
לסיכום,
התניית מאלף הינה רגשית חלוטין.
הכלב הכלב יכול לקשר למאלף רגשות של פחד, פאניקה, כעס, משחק, שמחה או דאגה ועוד.
אפשר לראות בקלות איך הכלב מרגיש כלפי המאלף שלכם, הוא שמח לראות אותו?מתרגש?
או שהוא מגיע מפוייס – זנב מכשכש נמוך, אוזניים אחורה ואגן נמוך?
או מגיעע מפוחד – אוזניים אחורה, זנב למטה/בין הרגליים, הולך לאט, נמנע מהמאלף?
תפקיד המאלף בזמן האימון הוא ללמד אתכם כמה שיותר וכמה שפחות את הכלב.
ואם הוא מאמן את הכלב הוא חייב לדאוג להיות ניטראלי כמה שניתן כדי שהנוכחות שלו לא תשפיע לרעה על הביצועים של הכלב בלעדיו, כמו שתיארתי הרגע.
אסור שמאלף ישפיע על הכלב ברמה כזו, שבלעדיו הכלב מתנהג שונה לחלוטין, מה שיגרור תסכול רב מצידכם.
ולגבי הופי,
במפגש השני הוא עדיין הגיב בבהלה גבוהה להגעה שלי אבל נרגע משמעותית יותר מהר והשיעור היה הרבה יותר אפקטיבי.
במפגש השלישי הוא כבר ממש איפשר לי לעבוד איתו בכיף, הריאקטיביות שלו ירדה בצורה מורגשת ובבית הוא התהפך על הגב שאלטף אותו.
מה שהמאלף עשה להופי גרם לכך שהשיעורים שלנו פחות אפקטיביים, לפחות עד שהוא ישחרר את החרדה וירגיש איתי 100% בנוח.
ואם לסיים במילים קשות,
הגיע הזמן שתתחילו להגיש תלונות במשרד החקלאות על מאלפים כמו זה שתיארתי כאן.
באהבה גדולה לכלבים שלכם,
גיא תיכון | מטפל התנהגותי בכלבים.
