אני לא בטוח שאיי פעם שיתפתי, שקיבלתי עזרה נפשית בגלל הקשיים שהיו לי עם לולי.
באותה תקופה כבר קיבלתי עזרה נפשית בגלל תקופה דיכאונית, שלא קשורה אליה, אבל סמוך לזמן שהיא הגיעה, חלק גדול מהמפגשים עם המטפלת עסקו בחרדה ובלחץ שלי מהגידול שלה.
לולי הגיעה אליי בגיל 10.5, חרדתית מאוד, תוקפנית מאוד לאנשים, כלבים, ילדים וכל מה שזז. יצאתי לכל טיול עם לחץ בחזה וחרדה כללית שיקרה משהו.
היו לי בעיקר דאגות עתידיות,
של איך אני אכניס בת זוג עם כלבה כזו? – מי תרצה להיות איתי עם כלבה כזו?
מה אם היא תגיע עם כלב? – איך נרגיל אותם אחד לשניה? – זה לא יהיה פשוט!
מה אם יוולדו לי ילדים בתקופה הזו? – היא תהיה חייבת להיות מופרדת מהם. לא סמכתי עליה ב-כ-ל-ל עם ילדים.
איך אני אכניס מטפלת? מנקה? – אני אצטרך לסגור אותה או להיות בבית כל הזמן איתה.
הייתי בחרדה ממשית בגלל העתיד.
ידעתי שהיא תשתפר, אבל לא יכולתי לדעת כמה ולאיזו רמת בטיחות יהיה אפשר להגיע איתה.
אני יודע שיש לא מעט מכם שמתמודדים עם הדאגות הללו על בסיס יומי או עם דאגות דומות שמכבידות עליכם.
האם אתם דואגים לעצמיכם כמו שאתם דואגים לכלבים שלכם?
יוצא לי לפגוש אנשים שכ"כ דואגים למצב הנפשי של הכלב, שיהיה לו טוב, שהם שוכחים את עצמם ואולי מוותרים על עצמם וזה לא טוב.
מה אומרים לנו בסרטון הנחיות בטיחות לפני המראה?
"Put Your Mask on First".
תדאגו לעצמיכם קודם ואז לכלב שלכם.
כי אם לא, יקרו מספר דברים:
1. תיכנסו ללופ (Loop) של כישלון.
זה אומר, שאתם תמצאו בכל רגע הוכחה שאתם נכשלים עם הכלב, שהכל גרוע, אין התקדמות והכל שחור.
2. אשליית הכלב מהילדות/הקודם.
זה אומר, שאתם תהיו עסוקים בהשוואת הכלב הנוכחי, שלא עומד בציפיות וגורם לכם לחיים קשים, עם הכלב שגדלתם איתו (שכולנו זוכרים אותו כמושלם) או עם הכלב הקודם, שאצל רובינו היה כלב נוח.
3. היעדר ה"כאן ועכשיו".
אתם תהיו יותר מידיי עסוקים בלדאוג לעתיד במקום להיות כאן ועכשיו.
אתם תסתכלו על הכלב ועל המצב איתו מנקודת מבט פסימית מאוד שלא בהכרח תתגשם, זה רק ישאיר אתכם בלופ של חרדה אינסופית.
להיות בכאן ועכשיו, בכל רגע שאתם יכולים, יפחית את החרדה.
(ממליץ על הספר "כוחו של הרגע הזה" בכל ליבי ונשמתי).
4. מלכודת ה"אין קו סיום".
רובינו מורגלים לחשוב במונחים של מטרות, יעדים, "קו סיום".
הרבה אנשים מסתכלים על אילוף כ"משהו שצריך לסיים" ואז זה יהיה מאחוריהם, כאשר, בפועל, אילוף זה דרך חיים ולא משימה נקודתית/זמנית.
אם יש לכם כלב רגיש, שמתקשה לווסת את עצמו מול טריגרים, ה"אילוף" לא נגמר, הכלב תמיד יצטרך עזרה כזו או אחרת מכם ואם לא תשררו את צורת החשיבה הזו, אז תיכנסו למלכודת ייאוש נוראית.
עכשיו, תוסיפו על כל אלו 3 שנים של מלחמה וכאוס פוליטי ותחושת איום תמידית על החיים שלנו.
עכשיו לקחת נשימה עמוקה……….ולהמשיך לקרוא.
אני יכול להגיד בביטחון ובאחריות,
בלי העזרה הנפשית שקיבלתי באותה תקופה היה לי הרבה יותר קשה להכיל את לולי, את המצב שנקלעתי אליו ואת החרדות שליוו אותי כל התקופה.
בטיפול דיברנו המון על מה אני מרגיש, מה אני חווה ואיך אני יכול להסתכל על הדברים אחרת.
עיבדתי את הרגשות שלי, נתתי להם מקום ולמדתי לשחרר אותם במקום להפוך אותם לחיים שלי.
הרגשות שלנו בקלות יכולים להפוך להיות "אנחנו" במקום משהו חולף, כמו עננים בשמיים, שלא מגדיר אותנו, אלא מגדיר רגע בחיים שלנו.
למדתי לאמץ נקודת מבט יותר אמיתית, פחות חרדתית ופחות היסטרית לגבי העתיד והתמקדתי במה שכן עובד, בדברים הקטנים ובכאן ועכשיו.
איך כתב רובין שארמה ("הנזיר שמכר את הפרארי שלו"):
"What you focus on grows, what you think about expands, and what you dwell upon determines your destiny".
("מה שאתה מתמקד בו גדל, מה שאתה חושב עליו מתרחב ומה שאתה דוגר עליו יקבע את הגורל שלך").
תקראו לזה קלישאה, אבל אני מאמין בה.
בתור אדם, שהראש שלו תמיד עובד, אף פעם לא נח ובעיקר עסוק בלתסרט קטסטרופות אני יכול להבין מצויין כל אדם שמגיע לנקודת ייאוש מהכלב ומודאג מהעתיד.
ואם אני יכול להיות קצת יותר "רוחניקי" אז יש משפט שאני ממש אוהב:
"אתה לא מקבל את הכלב שאתה רוצה, אתה מקבל את הכלב שאתה צריך".
בום!
קחו את המשפט לאן שאתם רוצים.
אני לקחתי אותו למקום פשוט – אם לולי הגיעה לחיי והנוכחות שלה גרמה לי לסטרס גבוה היא לא אשמה.
הנוכחות שלה רק הייתה קריאת השכמה עבורי לטפל במה שהזנחתי כל השנים.
היא היוותה מגבר למה שכבר היה קיים בתוכי ודרש טיפול.
אם יש משהו, בראייה אחורה, שאני מודה עליו מאוד, זה שהחלטתי שאני אשתמש בלולי כדי לשדרג את עצמי, לא רק מקצועית.
אז אני מזמין אתכם לשים את עצמיכם במקום הראשון, כן, לפני הכלב, ואם אתם מרגישים אבודים, למצוא את העזרה המתאימה לכם.
הכלבים של היום יכולים להיות מאוד מורכבים, מאוד קשים לגידול והם לא דומים לכלבים שהיו לנו בילדות. אומר את זה באחריות.
זה בסדר לקבל עזרה. זה חכם לקבל עזרה.
מקווה שהמילים שלי יעניקו לך כוח מחודש,
באהבה,
גיא.
