זוג מגבעתיים פנו אליי בגלל שוונדה, הכלבה שלהם, לא רצתה לצאת לטיולים, ואם יצאה, משכה הבייתה חזרה מיד אחרי שעשתה צרכים.
והיא גם נשכה את הגבר, בגלל שהיא חשבה שהוא השליח, אחרי שיצא מהדלת לקבל משלוח וחזר פנימה.
היא הייתה באמוק עליו!
אה, והיא ממש אבל ממש לא נחמדה לאורחים, היא רק בת 7-8 חודשים וכבר מראה פוטנציאל תוקפנות גבוה.
כמובן שהצלחנו להרגיע אותה מספיק בשביל שהיא תסיים את השיעור רגועה לגמרי בסלון יחד איתנו בלי נביחות ובלי בלאגן ובלי אף אירוע תוקפנות,
אבל זה לא החלק המרשים בסיפור.
אלא השינוי שקרה בטיולים תוך שבוע.
נפגשנו עם וונדה מחוץ לבית כמובן (גלית, המאלפת שעובדת אצלי הייתה איתי),
קצת נביחות אבל מהר מאוד נרגעה והתחלנו לטייל.
לאורך כל השיעור וונדה ניסתה להתחמק מטיול ברחוב ומשכה לתוך בניינים וחצרות ותמיד ניסתה לחזור הבייתה.
אם הופיע כלב? – נבחה עליו.
וגם נתקעה על אנשים ברחוב או רעשים שהבהילו אותו.
התקדמנו אולי 200 מטר מהבית, מעבר לצומת היא לא הסכימה להמשיך.
נאלצנו לחזור הבייתה, כי עברה שעה מתחילת השיעור, וונדה כבר הייתה שבעה ונראתה עייפה ומותשת נפשית.
נפגשנו שוב ביום ראשון ו-וונדה טיילה איתנו כאילו לפני שבוע היא לא ניסתה לחזור הבייתה כל 5 דקות.
אז מה עשינו בשיעור שיצר שינוי כזה דרמתי תוך שבוע?
1. החזרנו לוונדה את השליטה על הטיול, לאן ללכת ובאיזה קצב.
כלב חרדתי רוצה שליטה, אם ניקח אותה ממנו באופן מוחלט הוא רק יחווה יותר חרדה (ואם תבחנו את התיאוריה הזו עליכם תיווכחו שהיא מדוייקת).
השליטה היא על מה שמפחיד אותו, לא עלינו. וונדה קיבלה רשות לבחור כמה קרוב או רחוק היא רוצה להיות לעומת מה שמפחיד אותה וזה נתן לה ביטחון גדול יותר לטייל.
אם אתם מכריחים את הכלב להתמודד עם מה שמפחיד הוא לא בהכרח יחווה חוויה מתקנת ויתגבר על הפחד, הוא יכול גם לאבד אמון ביכולת שלכם להוביל אותו בטיול.
בשלב הבא, אנחנו ניקח חזרה יותר שליטה אלינו מבלי לאבד את האמון שלה ומבלי ליצור רגרסיה.
2. שילבנו המון חיזוקי אוכל על בחירות חכמות, רגועות וטובות של וונדה.
במקרים רבים, כלבים חרדתיים לא רוצים לקחת חטיפים פשוטים ולכן חובה לצאת עם חטיפים שהם בדרגת על, דה בסט.
חזה עוף/הודו מבושל/בתנור/מוקפץ.
טונה או דג אחר.
ואם גם אז הם לא לוקחים אוכל אז אנחנו בעיקר נעבוד עם המה שתיארתי בסעיף 1.
וונדה קיבלה חיזוקים רבים על חזרה אלינו אחרי שמשכה, מבטים עלינו, הישארות לידינו, התעלמות מטריגר, סימני רגיעה (כמו התנערות) ועוד.
מתן חיזוקים על התנהגויות רבות שהכלב מציע בעצמו ללא צורך בלימוד מוקדם הוא כלי מאוד חזק בשינוי התפיסה של הכלב שטיול יכול להיות כיפי,
כי הוא לא מרגיש שהוא עובד ואין עליו לחץ לתפקד ולבצע התנהגות שביקשנו.
בצורה הזו אנחנו מעלים משמעותית את המוטיבציה שלו לזרום איתנו, כי זה קל עבורו.
3. טיולים בניינים.
זו השיטה שאני הכי אוהב ומוצא שהכי יעילה לעבודה עם כלבים חרדתיים בסביבה עירונית.
אנחנו בעצם מתרחקים מהרחוב ומטיילים עם הכלב מבניין לבניין, בחצרות שלהם.
(ואם צועקים עלינו, אומרים "סליחה" והולכים לבנין אחר).
השיטה הזה מאוד יעילה עם כלבים שמפחדים מאוד מרעשי מכוניות, עומס של אנשים וכל טריגר אחר שמציף אותם.
בתוך בניינים אפשר לעשות המון עבודה מול אותם טריגרים, במרחק בטוח לכלב, מתחת למרחק התגובה שלו –
לעומת ברחוב, שהאנשים עוברים קרוב, הכלבים, המכוניות, הקורקינטים וכו'.
4. שפת גוף, שפת גןף, שפת גוף ועוד קצת…..שפת גוף!
לאורך כל השיעור תרגמנו את שפת הגוף של וונדה לרגשות.
ברגע שמבינים איך הכלב מרגיש אפשר לנתב אותו בצורה יותר מדוייקת.
כאשר כלב רואה שאנחנו מגיבים למצב הרגשי שלו, ובעיקר עוזרים לו להפחית מתח, הוא לומד לסמוך עלינו ולשת"פ יותר.
בלי להבין שפה כלבית בצרוה מדוייקת אי אפשר להתקדם בצורה משמעותית עם כלב חרדתי.
אי אפשר.
זו הסיבה שכל מי שעושה איתי אבחון מקבל גם את הקורס "להבין את הכלב שלי" עוד לפני שאנחנו נפגשים.
אני רוצה שהם יראו את מה שאני רואה כבר במפגש הראשון.
פרטים על הקורס כאן <—
הזוג תרגלו עם וונדה במשך שבוע את כל מה שכתבתי כאן והתוצאה הייתה מעבר לכל מה שצפיתי.
קודם כל,
וונדה ממש שמחה לראות אותי וקיפצצה עד אליי ואפילו עליי, שזה חריג בשבילה.
היא זרמה איתנו לטיול באותו מסלול, ששבוע לפני בעיקר חיפשה לחזור הבייתה.
המשיכה איתנו להקיף את כל הבלוק! כולל להיכנס לבניינים חדשים.
וחזרנו הבייתה לעוד סשן רגיעה עם מול אורח בבית.
מטורף!
וכל הקרדיט כאן הולך לזוג שפעל בעקביות יומיומית לפי כל ההנחיות שנתתי ובמו ידיהם הרימו לוונדה את הביטחון באופן ניכר.
זו התוצאה של הנחייה מדוייקת שלי, מתוך ניסון רב עם החרדתיים האלה בשילוב של יישום ללא פשרות בשטח.
יצאתי מהשיעור מאוד גאה בהם.
ולכם, שעדיין סקפטיים, כלב חרדתי זו לא גזירת גורל, אפשר לשפר את המצב משמעותית.
מוזמנים לפנות אליי לשיחה ויחד נבדוק אם אוכל לעזור.
באהבה, גיא תיכון.
