לפני 17 שנה, כאשר נכנסתי ללימודי אילוף כלבים, הייתי אמור ללמוד גם טיפול התנהגותי בכלבים.
במשך קרוב לשנה לימדו אותי בעיקר איך לאלף כלבים למשמעת בסיסית, להרגיל כלב לכלוב אילוף, תיאוריית הדומיננטיות והלהקה (שפגו תוקף מזמן)
ו…זהו בגדול.
יצאתי מהקורס מאלף ממש טוב למשמעת בסיסית, ידעתי לקרוא כלבים לא רע והייתי מסוגל לעזור לבעלי כלבים לטפל בבעיות התנהגות.
אחרי 3 שנים בעבודה עם הרבה הצלחות התחלתי לזהות בעיה רצינית…
יש המון בעיות שמשמעת בסיסית לא פותרת, לא תפתור ואפילו עלולה להחמיר את המצב של הכלב.
בייחוד, כאשר האילוף מבוסס על שיטות כוחניות רוויות תיקונים וענישה והפסקת החיוקים החיוביים כאשר הכלב מגיע "לשלב הדרישה".
"שלב הדרישה" הוא הרגע שבו מאלף החליט שהכלב כבר למד את ההתנהגות ואמור לבצע אותה ללא חיזוקים ואם הוא לא מבצע יגיע תיקון.
וזו בעיה רצינית עם כלבים רגישים, חרדתיים, ריאקטיביים, תוקפניים – במיוחד אם הם כלבי פאריה/כנעני מעורב טיפוסיים.
לקח לי מעט זמן לזהות, שהם, לא מגיבים טוב בכלל "לשלב הדרישה" וזיהיתי כלבים שדווקא המשך החיזוקים עשה להם פלאים ובנה את הביטחון שלהם בצורה יציבה יותר.
ראיתי גם, שהשלב של החיזוקים ארוך משמעותית עם הכלבים הרגישים לעומת מה שלימדו אותי בקורס.
למען האמת, בשלב הזה, יצא לי לראות המון כלבים שהבעיה ההתנהגותית רק מחמירה בגלל הפסקת החיזוקים והפיתרון שקיבלתי ממאלפים מנוסים ממני היה תמיד –
תחמיר את הענישה.
"הכלב חייב להקשיב לך אחרת אתה לא המנהיג שלו".
החלטתי שזה לא מספיק טוב עבורי, וגם ראיתי שהגישה הזו לא עובדת על הכלבה הריאקטיבית האישית שלי, ועל חלק מהכלבים של הלקוחות שעבדתי איתם,
והתחלתי לחפש תשובות במקומות אחרים ומצאתי אותן תחת הגדרה אחרת למאלף כלבים –
"מטפל התנהגותי בכלבים".
מטפל התנהגותי בהחלט לומד לאלף כלבים למשמעת בסיסית ויכול להביא אותם לרמה גבוהה,
אבל הוא לא מבסס את כל הטיפול בכלב על הציות של הכלב, אלא מבסס אותה על עבודה רגשית עם הכלב.
בנוסף, מטפל התנהגותי שם את הדגש והפוקוס על זיהוי המצב הרגשי של הכלב, הפחתת סטרס נפשי במגוון שיטות ולימוד הבעלים לקרוא את הכלב ברמה גבוהה ולפעול בהתאם למה שהוא רואה באותו רגע,
לפני שהכלב נכנס לצרות.
אם לדייק –
מטפל התנהגותי מתמקד בעיקר בחוויה הרגשית של הכלב, שם תמיד טמון שורש הבעיה, ומנחה ומדריך את הבעלים איך ליצור לכלב חוויה בטוח ורגועה.
מאלף כלבים שמתמקד בעיקר בלימוד משמעת ככלי עיקרי לטיפול התנהגותי מתמקד אך ורק על ציות עיוור באמצעות הכנעה ודיכוי.
לדוגמה,
אם הכלב חרדתי מאוד ומפחד לטייל ברחובות סואנים עד למצב שהוא רועד בכל הגוף? – אז מאלף כלבים שעובד רק על משמעת, יתעלם מהמצב הרגשי הקיצוני הזה ויכריח אותו ללכת ברחוב סואן בכפייה.
ואם הכלב ימשוך מרוב חרדה ולחץ הוא יתקן אותו שיפסיק למשוך.
ואם הכלב מנסה לברוח לתוך בניין, כי הוא לא מסוגל להתמודד עם הלחץ, הוא ימשוך אותו חזרה לרחוב הסואן.
הוא ידרוש ממנו לבצע תרגילים בזמן שהוא בשיא הלחץ ואם הוא לא יצליח הוא יכפה עליו ויכניע אותו לעשות אותם.
אפס התייחסות למצב הרגשי שלו ואם הוא מסוגל לבצע או לא.
מטפל התנהגותי יתייחס למצב הרגשי של הכלב, ילמד טכניקות לשינוי רגשי, יבנה לכלב סרגל מאמצים לעבודה עם החרדה ויתקדם בהתאם לקצב של הכלב.
גם אם הוא משתש בתיקונים…
רוב בתי הספר להכשרת מאלפים היום מוציאים לשוק בעיקר מאלפי כלבים ולא מטפלים התנהגותיים בכלבים.
זה אומר, שזו האחריות שלכם לוודא שהמאלף שבחרתם באמת יודע ולמד לטפל בבעיות התנהגות ולא מבסס את כל העבודה שלו על משמעת בסיסית, הצפה רגשית ותיאוריות מפג תוקפן.
לא כל המאלפים עובדים זהה ולא עברו הכשרה זהה.
וזה לא משנה על איזו גישה אנחנו מדברים.
תוודאו שיש למאלף שלכם הכשרה בטיפול רגשי ולא רק בציות ומשמעת בסיסית.
אם קראתם משהו חדש במייל הזה ואתם רוצים לחקור יותר אני מזמין אתכם לעבור לחלק שמעבר לתמונה שלי.
באהבה גדולה,
גיא תיכון.
