יש מצב שהחצר הורסת לך את הכלב

חצר באמת יכולה להיות אחלה תוספת לחיים של כלב אבל אם נשתמש בה בצורה לא אחראית היא גם תהיה אחד הגורמים העיקריים לבעיות התנהגות ואף תחמיר בעיות קיימות.

(כל מה שכתוב כאן תופס גם למרפסות בבנייני דירות).

לא מזמן פגשתי גורה בת 5 חודשים, עם יצר ציד מאוד פעיל, שהייתה יוצאת לחצר המון.

הבית נמצא במושב שקט וקטן אבל נמצא מול שביל שבו עוברים מלא אנשים, ילדים והכי "גרוע" (מבחינת התנהגותית) –

קורקינטים, אופניים, מכוניות משחק של ילדים וכל דבר על גלגלים.

אם היינו מדברים על כלבים מגזעי פודל, קבאליר, שיצו, קוקר וכלבים שאין להם נטייה גבוהה להתנהגות ציד אז לא הייתה בעיה.

הגורה שאני מדבר עליה, עם יצר ציד מאוד פעיל, הפכה להיות ציידת גלגלים מדופלמת.

דמיינו, שבכל פעם שעבר משהו על גלגלים מעבר לגדר היא הייתה מלווה אותו בנביחות, ריצות ונסיונות תפיסה דרך הגדר.

עד לרמה, שהגדר אכולה וצריך להחליף אותה בקרוב, כי היא תפסה את הגדר במקום את הגלגלים.

במשך 3 חודשים, היו לה אינספור הזדמנויות לתרגל רדיפה ותפיסה של כל מה שזז על גלגלים עד שאני הגעתי ושמתי לזה סוף וביקשתי שהיא תהיה בעיקר בבית.

אפשר גם לדמיין איך הטיולים שלה נראים – כל מה שעל גלגלים היא רוצה לרדוף ולתפוס, כולל מכוניות, כולל ילדים על אופניים!

והיא רק בת 5 חודשים. אפשר בקלות לדמיין כמה זה מסוכן, נכון?

"מה גיא, אי אפשר לעבוד על זה? – היא גורה!"
זה בטח מה שתגידו לי.

כן אפשר, אבל עצם היותה גורה לא הופך את האילוף ליותר קל, במיוחד כאשר יש לה יצר ציד פעיל שעובד חזק במשל 3 חודשים על גירוי ספציפי – גלגלים.

זה כמו לתת לגור כלבים לצוד חתולים, גם בלי לתפוס אותם, ואז להחליט שזהו, מעכשיו לא רודפים יותר.

המוח כבר עשה את ההקשר שבין גירוי לתגובה –

גלגלים = רדיפה.

לא תמיד אפשר להחליף את מושא הציד במשהו אחר, כמו משחקי חכה או כדור וכדו'. כי המוח רוצה רק את הגלגלים והשאר לא מעניין אותו, כי הוא התאמן על הגלגלים ולא על משחקים אחרים.

משחקים אחרים לא ירגשו אותה בהכרח כמו ריצה אחרי גלגלים – זה הדופאמין שלה. זה מה שמרגש ומלהיב אותה.

לכן, גם עם גורים, קשה לשנות את ההתנהגות הזו והיא מצריכה מיומנות גבוהה מאוד ועקביות פסיכית והרבה אימון.

הבעיה הזו מאפיינת את רוב כלבי הרועים וכל הגזעים והכלבים שיש להם נטייה לצוד מגיל צעיר. לאפשר להם להיות בחצר שעות ארוכות, לנבוח ולרוץ אחרי גיורויים שחולפים מעבר לגדר יכול להיות אסון להתנהגות שלהם!

בואו ניקח בעיה אחרת שיכולה להתפתח משהייה ממושכת בחצר – נבחנות!

לפני מספר ימים פנתה אליי מישהי עם כלבה כנענית מעורבת שנובחת בלי הפסקה בחצר על כלבים ואנשים, ורודפת אחרי כל חתול שהיא רואה ואם יש רעש לא מוצא חן בעיניה, תנבח כמובן.

הכלבה גם מתפרצת על כלבים בטיולים ממרחקים גדולים. כלומר, היא עושה בטיול בדיוק את מה שהיא מתאמנת עליו בחצר כל היום.

כל כלבי הפאריה, כנעני, כלבי צאן וכלבי שמירה בכללי יהיו מאוד נבחניים בחצר על גירויים מבחוץ – זו העבודה שלהם!

בכך שאתם מאפשרים להם לצאת חופשי לחצר אתם מפעילים את נטיות השמירה הטבעיות שלהם גם מבלי שלימדתם אותם לשמור.

כלבים כאלה לא מגדלים בחצר אלא אם יש לכם שטח שבאמת צריך לשמור עליו ולהתריע בפני זרים.

כלבים כאלה, שלומדים לנבוח על אנשים ולהזהיר כאשר הם מתקרבים לשער עלולים להיות מאוד קשים בהכנסת אורחים – כי הם פיתחו חשדנות מוגברת כלפי כל מה שמגיע מבחוץ.

כל מה שהכלב מתאמן עליו ביום יום יהפוך להיות הטמפרמנט וההרגל ההתנהגותי שלו.

וככל שיש לו נטייה טבעית גנטית חזקה יותר להתנהגות מסויימת ככה יש יותר סיכוי שהיא תבוא לידי ביטוי אם הסביבה מעודדת אותה, כמו נבחנות, ציד, חשדנות לזרים, טריטוריאליות לכלבים ועוד.

בואו ניקח כלב שיש לו גישה חופשית לחצר כדוגמה אחרונה.

כלב כזה, יכול להיות רגע אחד במנוחה בבית, רגוע, שקט ותוך שנייה לטוס החוצה על 200 קמ"ש בנביחות היסטריות.

האם לדעתכם זה הרגל התנהגותי שמקדם רוגע ושלווה בכלב או משאיר אותו דרוך לכל רעש בחוץ גם כשהוא "נח"?

האם כלב כזה יהיה מווסת רגשית טוב או יהיה עצבני וחסר שקט מעבר למה שבריא לו?

במקרים כאלה כאלה אני תמיד מבקש להכניס את הכלב לבית ולא לאפשר גישה חופשית לחצר, בטח בשעות שיש הרבה גירויים בחוץ.

חשוב לזכור פשט משמעותי על כלבים –

כלב צריך לנוח 16 שעות ביממה לפחות, מתוכן גם שינה עמוקה.

אם הוא עסוק בלרוץ החוצה כל הזמן ולנבוח,
מבלה בחצר המון שעות בנביחות ורדיפות,

מתי הוא נח? – איך הוא נרגע על אמת?

עכשיו שאלה שאני בטוח לא חשבתם עליה:

מה הכלב לומד, בפעמים שאתם יוצאים לחצר כאשר הוא נובח וצועקים לו לשתוק?

.
.
.
.
.
אם אני נובח הם באים…זה הרגל טוב לדעתכם?
זה אולי יכול לעודד נביחות עוד יותר…?

הרבה כלבים שאני פוגש, שיש להם אורח חיים דומה למה שתיארתי: הרבה בחצר, נובחים המון בחצר, רודפים אחרים גירויים, כלבים ואנשים, צועקים עליהם הרבה בגלל הנביחות, הם הופכים למטרד לסביבה ועוד –

הופכים להיות כלבים עצבניים, לא שקטים, נוירוטים במקרים חמורים, אגרסיביים במקרים קשים או פשוט לא כיף לחיות איתם.

אין שום סיבה בעולם, שכלב יבלה בחצר אם הוא לא שקט ורגוע כמו שהוא בבית.

מילא נובח פה ושם אבל נרגע מהר ורוב הזמן שקט ורגוע, זה בסדר.

אם יש לך כלב שמתנהג כמו שתיארתי כאן, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להכניס אותו הבייתה ולעשות איתו יותר טיולים (כי תמיד הכלבים האלה מקבלים מעט טיולים).

הדבר השני, הוא להבין אם צריך עזרה מקצועית או שהשהיה בבית תרגיע אותו מספיק שלא תהיה בעיה.

ודבר אחרון – חצר לא מחליפה טיולים.

חצר זה אחלה, אפשר לשחק עם הכלב בחצר, לנוח איתו, לשים בריכה ועוד מלא יתרונות שעולים בהרבה על החסרונות

עבורי יש תנאי אחד שהכלב ישתמש בחצר חופשי, אם הוא שקט במידה רבה ולא מבלה את הזמן בחצר בנביחות, שמירה וסתם להיות עצבני.

תעשו את השיקולים שלכם.

באהבה,

גיא תיכון | מטפל התנהגותי בכלבים