שבוע שעבר היינו עדים שוב פעם לרשלנות הורית שהובילה לאירוע טרגי מאוד שהיה יכול להימנע לחלוטין.
זו דעתי על העניין.
אלה הפרטים שיש לנו על המקרה:
המשפחה והעמותה שמסרה לה את הכלב אומרים שהוא כלב ידידותי לאנשים והם מופתעים לחלוטין.
האמא השאירה את התינוקת לבד עם הכלב בזמן שהתקלחה.
אנחנו יודעים שהכלב, בוס, נשך את התינוקת מספר פעמים בראשה וגרם לנזק בילתי הפיך.
בואו נדבר על זה.
לפני הכל – פיטבול הוא לא גזע שתוקף אנשים "כי הוא כזה".
במקור, הגזע פותח למלחמות עם שוורים וכיום עבריינים משתמשים בו לקרבות כלבים.
כלבים שתקפו בני אדם פשוט לא הורבעו או הומתו.
מאז שיצא החוק לכלבים מסוכנים התרבו ההרבעות הפירטיות הלא מפוקחות של הגזע מה שגרם לאיבוד האופי הטבעי של הגזע – וזה נכון לא רק לפיטבול, אלא לכל גזע.
הפיטבולים בטבעם אוהבי אדם מאוד, אם פיטבול הופך לתוקפן לאנשים זה אומר הרבה על האנשים שמגדלים אותו או על מה שעבר בחייו.
והסטטיסטיקה מוכיחה את זה, פיטבולים אחראים רק ל-6% מכלל הנשיכות בארץ ב-2024.
נכון שהם אחראים למספר הנשיכות הקטלניות ביותר מכל הגזעים אבל יש לזה כוכבית.
הרי, אנחנו יכולים לקחת כמעט כל גזע עם דרייב ויצרים חזקים כמו של פיטבול ולהפוך אותו לקטלני.
הצבא עושה את זה כל הזמן עם רועים בלגים.
בעולם יש מקרים דומים עם רועים בלגיםה שנשכו בצורה קטלנית תינוקות.
הפגיעות הקטלניות לא שמורות רק לפיטבולים.
אז למה דווקא הפיטבולים אחראים ליותר נשיכות קטלניות מכל גזע אחר?
בגלל האנשים שמגדלים אותם.
אם ניקח את רוב המקרים שדווחו עליהם, נגלה שהפיטבולים שתקפו היו שייכים לעבריינים, כאלה שאימנו את הכלב לתקיפה או לקרבות כלבים ובאופן כללי, אנשים מפוקפקים.
טרם נתקלתי במקרה בארץ שבו פיטבול גרם לנזק קטלני בבית שידע מה יש לו בידיים וגילה אחריות.
רוצים השוואה? – הנה.
יש המון כלבים יוצאי עוקץ בבתים של מילאימניקים שלקחו את הכלב איתם מצבא בתום השירות ואתם לא שומעים עליהם אירועי תקיפות.
למה זה? – כי הם נמצאים בידיים מקצועיות, מתנהלים באחריות מאוד גבוהה והכלבים מאולפים לרמה פסיכית.
זה לא קורה אצל בעלי פיטבולים רבים.
ובלי ידע, בלי ניסיון, ובלי הבנה של כלב עם דרייב גבוה, צרכים מיוחדים, זה מתכון מסוכן.
אנחנו חייבים להתייחס לגורם האנושי המאוד משמעותי בתקיפות של כל גזע וכל כלב באותה מידה שאנחנו מייחסים לה לו חשיבות בתאונות דרכים.
ידעתם שהרכב Hundai Venue הינו הרכב עם מספר התאונות הקטלניות הרב ביותר?
מישהו קם ואומר לא לקנות את הרכב בגלל זה? – לא.
גם למכוניות סופר ספורט יש אחוזי תאונה קטלנית גבוהים ביחד למספר שלהם על הכביש אבל אף אחד לא בא בטענות לרכב, אלא רק לאדם שנוהג עליו.
אז על אחת כמה וכמה, כאשר אנחנו מדברים על כלבים,
איתם החינוך, האילוף ותנאי הסביבה הם הכי קריטיים להתפתחות הכלב וההתנהגות שלו.
אנחנו שולטים בכל אספקט בחיים של הכלב.
אנחנו חייבים להתחיל לשים פוקוס על האנשים שמגדלים כלבים כאלה, כולל כלבי רועים.
ופה נכנס תפקיד המדינה, שהיא אשמה לא פחות מהבעלי הכלבים.
המדינה חוקקה חוק דרקוני, חסר שיניים, חסר תועלת, שכשל כישלון חרוץ בכל מדינה שחוקקו אותו והיא לא אוכפת אותו בשום צורה.
התוצאה? – הרגעות פיראטיות לא מפוקחות של פיטבולים שאר הגזעים המסוכנים, מה שפותח את הדלת לכלבים דפוקים גנטית.
ונחשו מי המרביעים העיקריים של הגזעים המסוכנים? – טם טם טם (תופים)
עברניים, מארגני קרבות כלבים.
וכשהם זורקים את הכלבים האלה פצועים וחצי מתים הם יכולים להגיע לבתים של אנשים.
או פשוט הם מוכרים חלק מהגורים כדי להכניס כסף, רק לא אמרו לך, שזו הרבעה חמישית של אותה משפחה, מה שנקרא –
"הכל נשאר במשפחה".
וכולנו יודעים מה זה אומר להרביע בתוך המשפחה.
ואם לא, זה אומר בעיות גנטיות שיובילו לבעיות התנהגות.
אז כן, יש בעיה רצינית בארץ בנושא הגזעים המסוכנים אבל זה לא פותר הורים לגלות אחריות גבוהה על הכלב וכלפי הסביבה.
בכל המקרים, פעוטות הושארו לבד ללא השגחה עם כלב.
המדינה צריכה להתעורר ולפעול.
הורים חייבים לגלות אחריות גבוהה כלפי הילדים שלהם.
ואם המדינה לא מצליחה לאכוף את חוק הגזעים המסוכנים אז שתבטל אותו ותחזיר את הפיקול של ההתאחדות הישראלית לכלבנות על הגזעים האלה.
כי ברור לחלוטין, שמה שקורה עכשיו לא עובד.
צר לי על הכלב, צר לי על ההורים והמשפחה שאיבדו את היקר להם מכל ויותר מהכל, צר לי שאנחנו לא לומדים מטעויות של אחרים.
לסיום,
האם ימיתו את הכלב? –
בעיקרון, זה החוק, אבל אני יודע שמספר גורמים פועלים מאחורי הקלעים לבטל את הגזירה ומנסים למצוא לכלב מקום שהוא יוכל להשתקם ויהיה רחוק מבני אדם.
מקווה שלמדת משהו חדש מהפוסט הזה ואם כן, שתף/י אחרים.
אני מזמין אותך להקשיב לפאנל מומחים בנושא פיטבולים, החוק בישראל ודיעות בנוגע למקרה המדובר בפרק מתוך הפודקאסט שלי –
https://open.spotify.com/episode/5wqzfRTcAj8ew5L685GY8g?si=02b2a3a5b8cd4c44
באהבה,
גיא תיכון.
