יש ימים שהכלב פתאום משתגע בטיולים.
אם זה קורה לך, אני ממליץ לשמור את המייל הזה לימים קשים.
וזה קורה המון פעמים אחרי תקופה טובה, שהטיולים עוברים בטוב, הוא מצליח להתעלם מכלבים או אנשים ואתם ממש גאים בו, בעצמיכם ומספרים לכולם איזה שינוי הכלב עבר,
ואז מגיע יום סיוט, שוב פעם.
ואתם ישר לוקחים את האירוע הזה קשה, לתוך הלב ולעיתים, נכנסים למרה שחורה.
השבוע בקבוצת הליווי של הקורס "ג'ינטל ליד" (הקורס לטיפול בכלבים ריאקטיביים) מספר נשים סיפרו על טיולים נוראיים אחרי תקופה טובה,
ומתוך התלונות שלהן עלה שיח מאוד איכותי ומדוייק סביב "רגרסיות".
כל הנשים שסיפרו על טיולי זוועה אמרו, שהן לא מבינות למה פתאום, אחרי תקופה כ"כ טובה יש נפילה,
האם יש משהו שהן עושות לא בסדר? – אולי…
האם זה אומר שהאילוף או הקורס לא עובדים? – אולי…
האם זה אומר שהכלב חסר תקנה ולנצח יהיה קשה איתו? – אולי…
עבורי יש הסבר הרבה יותר פשוט, שגם משחרר אותנו מהצורך לנתח כל דבר שעובר על הכלב, כי בסוף אנחנו אלה שנשתגע, לא הוא.
שלא תגידו שאני ממציא, הנה ההודעות שלהן.


זו הפילוסופיה שלי אחרי 17 שנה של גידול כלבים, מתוכן 2 כלבות קריזיונריות במיוחד:
לגדל כלב זה כמו לגדל ילד בן 3 שישאר ככה כל חייו עם מצבי רוח משתנים בכל בוקר.
זה אומר שיהיו ימים שבהם הוא חווה רגשות בצורה קיצונית ויהיו ימים רגועים וימים כאלה ואחרים ואני צריך לזהות באיזה מצב הוא נמצא ולהגיב בהתאם וגם, לזהות שינויים פוטנציאליים שמעידים על שינוי התנהגותי (שלא תמיד אפשרי).
לי זה מאוד עוזר לשחרר את הציפייה שכלב ריאקטיבי לא יצטרך עזרה בניהול רגשי ויהיה 100% עצמאי מתישהו, ממש כמו ילד.
אני שואף לזה, אבל לא מצפה לזה.
אני מודה שיש ימים שיותר קשה לי לראות כלבים אחרים רגועים ונינוחים, והיו לי כאלה משלי, במיוחד בתקופה שגידלתי את גילי, הריאקטיבית הראשונה שלי.
עם הכלב הריאקטיבי הראשון הקושי שלנו הכי גדול, חסר לנו ניסיון וטרם התמודדנו נפשית ופיזית עם כלב כזה.
עם הכלב הריאקטיבי הראשון האגו מדבר הכי חזק, והוא זורק עלינו מלא ביקורת:
"הכלב ככה בגללך".
"הוא כבר היה צריך ללמוד".
"היא לא סופרת אותך".
"אנשים מסתכלים עליך וזה משפיל".
"אתה מאלף והכלבה שלך עושה פדיחות".
אלו משפטים שרצים בראש של המון בעלי כלבים בימים קשים ומורידים לכם את הביטחון ואת המוטיבציה.
אם לא תלמדו להרגיע את האגו הוא ינהל אתכם ויכניס אתכם לתסכול.
לדעתי, זה נובע מיותר מידיי שנים בהן אנשי מקצוע פימפמו מנטרות שגויות לאיך כלב אמור להתנהג, להגיב וכו' ומה זה אומר עלינו.
שניים מתוך 3 מאלפים ברשת ירדו עליכם, בצורה מאוד סמויה, אם הכלב לא מתנהג יפה, ובכך ילחצו על הנקודות הרגישות שלכם ויגרמו לכם לחוות תסכול ממנו.
זו טקטיקת שיווק ידועה ונושנה, אבל היא באופן סמוי מעוורת אתכם למציאות שמולכם.
כאחד שמגדל כלבה שנייה ריאקטיבית אני אומר לכם בהכי פשוט וכנה שיש:
לכלבים יש ימים רעים וקשים בדיוק כמונו!
כל עוד הכלב בתקופה טובה ופתאום יש יום-יומיים-שלושה לא טובים זה לא אומר כלום ברוב המקרים.
אז,
הנה מה שאני עושה כדי להתמודד במהלך ימים קשים עם לולי (שלרוב נובעים ממצב רפואי) –
1. נושם עמוק.
2. ממשיך לעבוד איתה כרגיל.
3. מזכיר לעצמי, שכלבים סובלים ממצבי רוח כמונו.
4. ו…היא לא עושה לי את זה בכוונה.
5. וזה לא אומר עליי כלום!
תפנימו טוב, זה לא אומר עליכם כלום (גם אם הזנחתם את האילוף וזו הסיבה לרגרסיה, אני בטוח שהייתה סיבה טובה לכך).
רק צריך להמשיך, לדחוף קדימה ולעשות הכי טוב שלנו ועוד כמה ימים/שעות הם יחזרו לעצמם.
וזה מה שתמיד קורה.
אלו ההודעות שרצו בקבוצה אחרי שהכלבים נרגעו:


אגב, הכל לקוח מקבוצת הליווי לקורס "ג'נטל ליד".
אט אט הקבוצה הופכת למקום שבו מקבלים תמיכה נפשית, ייעוץ מקצועי, ליווי מסודר והכוונה אישית.
אם מעניין אותך להצטרף, כל הפרטים כאן <—
תשמרו את המייל הזה לימים קשים עם הכלב.
אל תתנו לכל מיני מאלפי רשת "בשקל" (כן, יש מלא כאלה היום) לחמם אתכם ולהוריד לכם, רק כי קשה לכם ואין לכם כלבים מושלמים.
באהבה,
גיא תיכון.